"What I Have to Tell You, Until Next Time" by David Avidan

I love the stillness you leave behind you.
I love the death that flows from your poems.
I love the fast pace of your movies.
I love the noise that goes before you.
I love the stillness you leave behind you.
I love the grass you trample with your feet.
I love death and your life insurance,
And I love your name and all you own.
I love the stillness you leave behind you.
I love the room when it's empty without you.
I love the water that flows over your body.
I love the darkness that does you in.
I love the stillness you leave behind you.
I love the rustle that trails at your feet.
I love the moment I was left without you.
I love the distant color of your eyes.
I love the stillness you leave behind you,
And I sit here thinking about you—  
How big you were and frightening in your lifetime
And how I'll get along here now without you.
I'm afraid of the stillness you leave behind you,
And I sit here thinking how it will be without you,
And I remember all these things that were before you,
And I sit here in the stillness and think about you.

‍

אני אוהבת את השקט, שנשאר אחריך
אני אוהבת את הדשא, שנרמס לרגליך
אני אוהבת את הרגע, בו נשארתי בלעדיך
אני אוהבת את הרעש, שנוסע לפניך
אני אוהבת את השקט, שנשאר אחריך
אני אוהבת את החדר, כשהוא ריק בלעדיך
אני אוהבת את המוות, ואת ביטוחייך
אני אוהבת את שמך ואת כל נכסיך
אני אוהבת את השקט, שאתה משאיר אחריך
אני אוהבת את השקט, שנשאר אחריך
אני אוהבת את הרחש שזוחל לרגליך
אני אוהבת את המים, הזורמים מעליך
אני אוהבת את החושך, החותר מתחתיך
אני אוהבת את השקט, שאתה משאיר אחריך
אני אוהבת את השקט, שנשאר אחריך
ואני יושבת לי בשקט וחושבת עליך
איך היית, גדול היית, ומפחיד בחייך
אני נזכרת בכל אלה, שהיו לפניך
אני פוחדת מהשקט, שאתה משאיר אחריך

‍